חיבורים, רשמים, רעיונות וגדולי הדור

 

"הפרדס" של הצייר האימפרסיוניסט קאמי פיסארו

הציור "הפרדס" של האימפרסיוניסט קאמי פיסארו

אני חושב לעצמי שכולם יודעים על החיבור בין מוסיקה לאמנות פלסטית, זה ברור, רואים את זה ושומעיםאת זה, כל הזמן. אבל אולי בעצם לא? בכל אופן, אני מקדיש את הפוסט הזה לאימפרסיוניסטים, אותם אני מאד אוהב, גם הציירים הצרפתיים (ומכולם, הכי מדבר אלי הוא פיסארו, עם הטכניקה הפואנטליסטית שלו) שבציוריהם רואים את התנועה של הצבע והתנועה של האור והצל והבעצם האובייקט הוא רק תירוץ והם רצו לתפוס את הרושם שהשאיר עליהם האור, את המהות של החויה שנשארת איתנו לנצח בזיכרון וגם את המוסיקאים שבערך 70 שנה אחר כך, הבינו שגם במוסיקה אפשר.
הם החליטו שכל הנושא של מנגינה, אקורדים, הרמוניה ומבנה קבוע הוא פשוט היה תירוץ להקל על עשיית המוסיקה והנגשתה לקהל והתחילו להתעמק ברושם שהמוסיקה משאירה אחריה ולנסות להוציא אותו החוצה, את הרגשות החשופים בתור רושם למאזינים. אחד הגדולים ביותר בתחום היה כמובן קולטריין שגם כתב קטע שנקרא Impressions והוא אחד החביבים עלי. כמובן שבכל ביצוע הוא נשמע אחרת לגמרי ותמיד הוא מכשף.

הנה הקטע מהופעה בלתי נשכחת עם מקוי טיינר, ג'ימי גאריסון ואלווין ג'ונס. 14 דקות של אמת מוסיקלית אבסטרקטית:

כמובן שיש עוד הרבה חיבורים מקסימים, מדהימים ונהדרים בין האמנויות השונות (ברייקדאנס, היפ הופ וגרפיטי לדוגמה, ציורים על תקרות של כנסיות ומיסות מימי הביניים ועוד ועוד).

מקוה שתהנו. אני אשמח שתשאירו את הרישומים שלכם בתגובות למטה 🙂

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *